הרבה אנשים אומרים שהם יהיו מאושרים כשהם יגיעו להישג זה או אחר. תואר, משפחה, כסף, מעמד. ובכך מצד אחד הם יוצרים לעצמם שאיפה שזהו דבר מצוין, כי שאיפות מניעות את האדם להתקדם קדימה בחיים. לצמוח, להתפתח, ולהשיג עוד הישגים. אבל מצד שני כשאדם מתנה את האושר בהשגת הישגים, זה כבר דבר לא נכון. כי אז אנחנו יוצרים בלא משים, התניה, אסוציאציה במח, שאומרת שהאושר נמצא תמיד: "שם הרחק מכאן". וכשהאדם מגיע להישג, למטרה, בין אם זו מטרה כלכלית, משפחתית או חברתית, הוא ישמח לזמן מה, ותוך תקופה קצרה מאד המח כבר יחפש את פרויקט ההצלחה הבא. בגלל שהמח עבר תהליך של התניה שהאושר נמצא "שם", בהישג הבא ולא בהישג יד.

אז לשאוף להגיע להישגים זה מצוין, אבל להפוך את ההישג לתנאי להשגת האושר זה כבר דבר לא יעיל.

מה שאפשר לעשות, זה לשאול את עצמנו שאלה בונה: אם הייתי מאושר עכשיו, מה הייתי חושב? מה הייתי עושה? איך היית נע? איך הייתי נושם? איך הייתי מדבר?

כלומר, אם הייתי מאושר, הייתי חושב אחרת. הייתי אופטימי, הייתי מאמין שאני יכול להצליח בחיי, שאני יכול להגיע להישגים, שאני יכול להתגבר על מכשולים שבדרך, שאני יכול להשפיע על אנשים אחרים ואפילו כשיהיו קשיים בדרך, נתגבר עליהם.

נרשום לעצמנו איזה סוג מחשבות היינו חושבים ברגע הזה אם היינו יודעים שהיינו מאושרים, והיינו רואים איך אנחנו יכולים לממש אותן במציאות. לדוגמא, אם הייתי מאושר היה לי את הכח להשפיע על אנשים. זו מחשבה אחת שהיא פועל יוצא של מצב רוח מאושר. בוא ניקח את המחשבה הזו ונחשוב על מי אנחנו כעת יכולים להשפיע? על הילדים, על החבר לעבודה, איזה מסר אני רוצה להעביר לאותו אדם שאני יכול להשפיע עליו. לדוגמא, מסר ערכי, כמה חשוב שלאדם תהיה מטרה בחיים שלו, כמה חשוב שהאדם יהיה גמיש בחיים שלו, כמה חשוב להתפתח רוחנית. ניקח עוד דוגמא. במקום לחכות להיות מאושר אני יכול להחליט להתנהל כאילו הייתי מאושר. ואיך אני מזהה את זה? אם הייתי מאושר הייתי מתלבש בצורה יותר מאורגנת ומסודרת, קצב ההליכה היה יותר מהיר, הייתי יותר עסוק במה אני יכול לעשות ולא במה שחסר לי בחיים. וכך האדם יכול כבר עכשיו להפעיל את הגוף והנפש שלו ולהביא את עצמו למצב רגשי של אושר. הוא לא חייב לחכות להגיע למצב הרגשי הזה. הוא פשוט יוצר לעצמו את המצב הרגשי בעזרת המשאבים שיש לו ברגע זה כאן ועכשיו! כך האדם לא מחכה שתגיע הסיבה להיות מאושר, אלא הוא מזהה מה יהיה דפוס החיים שלו כשהוא יהיה מאושר, ואת דפוס החשיבה וההתנהלות הזה, הוא מגייס לעצמו.

אז בואו נעשה רשימה של חמישה דברים שהיינו עושים אם היה לנו את הסיבה הכי טובה בעולם להיות מאושרים. לדוגמא סכום גדול של כסף הגיע לידינו.

על מה היינו חושבים? על מה הסכסוך עם השכן או על עשייה שאנחנו יכולים לעשות?

איך היינו מדברים? בשפה קלוקלת או בשפה מכובדת?

איך היינו מתייחסים לאנשים אחרים? מתוך תחושת מרירות ותסכול, וסבר פנים חמור או בסבר פנים יפות?

על מה היינו מדברים עם אנשים אחרים? על רכילויות ודברים בטלים או על איך אפשר לקדם את עצמנו או לעזור לאנשים אחרים?

איך היינו מנהלים את עצמנו? בעצלתיים או במרץ?

ניקח חמש שאלות כאלה או אחרות, נענה עליהן, ובעיקר נתנהג בהתאם למענה. כך נגיע לאושר, כאן ועכשיו.